- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ב"ש 1110/13
|
ב"ש בית הדין הצבאי לערעורים |
1110-13
21.4.2013 |
|
בפני : הנשיא: אל"ם נתנאל בנישו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: סאמר חידר שעבאן עיאט עו"ד בדר אגבריה |
: התביעה הצבאית עו"ד סרן רועי בן ארי |
| החלטה | |
זו בקשתו הרביעית של המבקש להארכת מועד להגשת ערעור. בקשותיו הקודמות נדחו כולן על ידי באופן מנומק (ראו ב"ש 1859/11, ב"ש 1726/12, ב"ש 1923/12).
גם כעת מבקש הסנגור לשכנעני כי קיימת הצדקה לאפשר למערער למצות את זכותו לערעור, אף אם חלפו תשע שנים מאז נגזר דינו. הסנגור מודע לקביעותיי הקודמות, ועל כן, הוא מנמק את בקשתו הנוכחית בטענה כי מוסמך ביהמ"ש להידרש לסוגיה פעם נוספת. הסנגור טוען לנסיבות חדשות המצדיקות את קבלת הבקשה, הן במישור הטיפול הרשלני הנטען בהגשת הערעור על ידי בא כוחו הקודם של המבקש, והן באשר לסיכויי הערעור.
התביעה הצבאית סבורה כי יש לדחות את הבקשה הנוכחית, לנוכח חוסר סמכות להידרש לה, שכן היא כבר הוכרעה בעבר. לחילופין, טוענת התביעה, כי יש לדחות את הבקשה מהותית בשל סיכויי הערעור הנמוכים, כפי שנקבע בעבר.
לא מצאתי לנכון להידרש לסוגיה העקרונית של עיון חוזר בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור. המדובר בסוגיה משפטית אשר ללא ספק יש בה עניין, ואולם, לטעמי, היא אינה נחוצה להכרעה במקרה דנן. זאת משום, שכפי שהבהרתי מספר פעמים, בענייננו אין עילה לאפשר הארכת מועד להגשת ערעור.
אין בטיעונים החדשים של הסנגור בעניין זה לשנות מקביעותיי הקודמות באשר לאיזון הראוי במקרה זה בין זכויות המבקש לבין עיקרון סופיות הדיון. בדומה, לא מצאתי בטיעוניו לגופו של עניין כדי לשנות מקביעותיי באשר לסיכויי הערעור. בעניין זה, מן הראוי להדגיש כי גם אם שותפיו של המבקש נשפטו אף הם לעונש של מאסר עולם, כאשר מעורבותם בעבירה העיקרית של ניסיון לגרימת מוות הייתה עמוקה יותר, טענה אשר ניתן להתווכח עימה לגופו של עניין, הרי שאין בכך להצדיק מיניה וביה הקלה בעונשו של המבקש. להבדיל מעונש קצוב בשנים, עונש של מאסר עולם בא לבטא את קביעתו הערכית של ביהמ"ש כי הנאשם אינו ראוי להתהלך בחברת בני אדם. קביעה שכזו, נכונה כאשר ביהמ"ש מתרשם כי מעשיו של הנאשם עברו סף חומרה מסוים. ייתכן מאוד כי מעשים חמורים יותר אף הם יעברו סף זה. אין בעובדה כי אכן כך אמנם קרה בעניינם של שותפים אחרים, כדי להצדיק הקלה בעונשו של אדם אשר מעשיו אף הם מצדיקים נקיטה בעונש ייחודי זה.
על רקע כלל האמור, ועל רקע קביעותיי בבקשות הקודמות, הנני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, 21 באפריל 2013, י"א באייר התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
נשיא
רמ"שית: שירה גביזון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
